לקראת פתיחת העונה: אלישי כדיר בראיון מיוחד

אלישי כדיר מסביר מדוע לא חזר בסוף העונה שעברה, מדבר על הליגה הבלקנית ועל נקודת האור בקורונה ומבטיח: "אם לא הייתי רעב להוכיח, לא הייתי משחק"

13/10/2020

במקרים רבים בהם שחקן יורד לשחק בליגת המשנה, לוקח לו זמן רב לחזור לליגה הבכירה. כשמדובר על שחקן ותיק, לפעמים הקאמבק כבר לא קורה כלל. אצל אלישי כדיר, שהצטרף לבני הרצליה באמצע העונה שעברה אחרי למעלה מעשור וחצי בליגת ווינר סל, זה לקח שני משחקים בלבד. הביג מן המנוסה, שבעברו למעלה מ-100 משחקים בינלאומיים בנבחרת ישראל, הספיק להיות שבועיים בלבד במדי הכחולים-לבנים מהשרון, לפני שמגפת הקורונה הביאה לעצירת הלאומית ושלחה את הרצליה ואותו בחזרה לליגת ווינר סל.

"אמנם זו הייתה תקופה של שבועיים בלבד, אבל היה לי מאוד כיף בקבוצה והרגשתי מאוד בנוח", אומר כדיר בראיון לאתר המנהלת, "כשעזבתי את הפועל ת"א, היו לי הצעות מליגת העל, אבל החלטתי לקחת סיכון. הסתכלתי על התמונה הרחבה יותר, רציתי לחתום לכמה שנים במועדון שאמנם באותה עת היה בליגה השנייה, אבל ההיסטוריה שלו, ההתנהלות והמקצוענות שייכים לחלוטין לליגת העל".

אתה אומר שלקחת סיכון בירידה לליגה הלאומית, מדוע בעצם?
"בלאומית יש סגנון משחק שונה ממה שאני רגיל, זה משחק קצת אחר. תמיד שיחקתי בליגת העל, הרגשתי שלשם אני שייך ושאני יכול לתרום לכל קבוצה. אם לומר את האמת, אני לא ממש מבסוט מזה שעלינו בגלל המצב שקרה, זה לא כיף בתור ספורטאי. רציתי לנצח על המגרש ולא בגלל שהליגה נעצרה בשל הקורונה. אף על פי כן, אני חושב שראוי שמועדון כזה יהיה בליגת העל ואני מקווה שנוכיח את זה גם על הפרקט".

כשהליגה הלאומית נעצרה, לא הייתה לך מחשבה לעבור לליגת ווינר סל, כמו לא מעט שחקנים מהליגה?
"דיגדג לי מאוד לחזור, לא אגיד שלא. הסוכן שלי שאל אותי אם אני רוצה להצטרף לליגה כי היו מספר הצעות, אבל בסוף החלטתי לוותר. זו הייתה סיטואציה מוזרה, אני כבר מסתכל על זה דרך עיניים של איש משפחה וקיבלתי החלטה לחכות. לא רציתי להסתכן, גם כי עוד לא ידענו מספיק על הווירוס הזה וגם מחשש לפציעה אחרי תקופה מסוימת בחוץ. קיוויתי גם מאוד להמשיך בבני הרצליה ולא רציתי לעשות שום דבר שיסכן את המשך שיתוף הפעולה שלנו. היה קשה לראות בטלוויזיה שאחרים חזרו ואתה לא, לא אכחיש. אבל אולי זה גם טוב, בגילי גם מנוחה זה דבר טוב".

אתה וניצן חנוכי מביאים הרבה ניסיון שלא תמיד יש לעולות חדשות.
"אני חושב שזה יהווה יתרון עבורנו, אנחנו שחקנים שכבר היו במעמדים האלו וחוו חוויות יוצאות מן הכלל בליגה. אנחנו יכולים להביא את הניסיון שלנו ולעזור לשחקנים הצעירים שלידנו להשתפר. ניצן שימש כקפטן כמעט בכל קבוצה שהוא עבר והוא תמיד עושה את זה על הצד הטוב ביותר. הוא מסוג החבר'ה שתמיד ייתנו את הטון ויתוו את הדרך, גם אם זה לא תמיד מתבטא בנקודות".

פרט לצמד הזרים שממשיכים מהעונה שעברה, הוחתמו בהרצליה שני שחקנים עם ניסיון ברמות הכי גבוהות באירופה בעבר הלא רחוק. כמה זה מורגש?
"פרנק (גיינס) וקוטי (קלארק) הם לא רק זרים ברמה גבוהה מאוד, אלא גם אחלה חבר'ה שעוזרים למרקם של הקבוצה. אם אפשר למצוא סוג של נקודת אור בכל סיפור הקורונה הזה, הוא שנפתחו לקבוצות אפשרויות להביא שחקנים ברמה הזו. כאלו ששייכים לרמות הכי גבוהות ובקיץ האחרון חיפשו למעשה מקום עבודה שבו יוכלו להראות את הכישורים שלהם. אני שמח מאוד שהרצליה ושרון (דרוקר) הצליחו להביא אותם. כיף להיות ליד שחקנים כאלו שמבינים את המשחק, זה מאוד עוזר לנו גם ברמה האישית וגם הקבוצתית כי החיבור הרבה יותר מהיר. ממה שהתרשמתי וממה שאני רואה באימונים, הם שחקנים ברמה גבוהה מאוד עם מוסר עבודה נהדר".

אחרי העונה הפחות טובה אשתקד בהפועל ת"א, אתה מרגיש שיש לך משהו מיוחד להוכיח?
"אם לא הייתי רעב להוכיח ורעב למשחק, לא הייתי משחק כדורסל. ברור שאני רוצה להוכיח, כמו כל שחקן. בהפועל ת"א משהו התפספס וחבל, זה באמת פספוס עבורי כי מדובר במועדון עם אווירה מטורפת שכיף להיות בו. ברמה החברתית הכל היה בסדר, אבל מקצועית זה לא התחבר. אחרי הרבה שנים בליגה, אני יכול להגיד שסיטואציה טובה זה דבר קריטי לכל שחקן ומקצועית, זו לא הייתה סיטואציה כל כך טובה עבורי. הייתי יכול להישאר, אבל ככל שאתה מתבגר, אתה מבין שלא נשארו לך המון שנים בכדורסל ולא בא לך לבזבז את זה בלשבת על הספסל. אני רוצה לתרום ולשחק, זה הדבר הכי חשוב מבחינתי".

איך אתה רואה את התפקיד שלך בבני הרצליה?
"לכל קבוצה יש צורך אחר, אני עושה מה שמצפים ממני. מה שטוב אצל שרון, זה שהוא מבין כל שחקן ויודע להוציא את הטוב ביותר שלו, אם זה בעמדה הכי נכונה עבורו או באיפה שהוא אוהב לקבל את הכדור. באופן אישי, אני מאוד אוהב את שרון, עבדנו יחד בירושלים, הוא אחד המאמנים הכי טובים בארץ. הרגשתי טוב במשחק שלנו בגביע ווינר סל, יש לי הרבה מה לתרום ואני רוצה להמשיך בקו הזה ולתת כל מה שאני יכול ומה שמבקשים ממני".

איך ההתייחסות שלכם בקבוצה לליגה הבלקנית?
"אני לא אגיד שזה כמו גמר פלייאוף, זה ברור לכולם, אבל בטח שמתייחסים לזה בשיא הרצינות. במיוחד אנחנו בהרצליה, שלא שיחקנו ממרץ ואנחנו כבר כל כך רעבים וצמאים לשחק. עצם זה שאנחנו יכולים לשחק במסגרת כלשהי הופך את זה להרבה יותר חשוב עבור השחקנים והמועדון. זה רחוק מלהיות משחק אימון, אנחנו באים כדי לנצח כל משחק. בדיוק כמו בכל מפעל אחר, אתה משחק בשביל ללכת עד הסוף".

ברוב הקבוצות שעברת, נשארת ליותר מעונה אחת. האם אתה רואה בהרצליה בית לתקופה ארוכה?
"חד משמעית כן. יש פה אחלה אנשים ואחלה מערכת, זה דבר שאסור להפחית בחשיבותו. בדיוק כמו שאיש היי טק הולך לעבודה, יש לו את כל התנאים והוא רוצה להגיע עם חיוך למקום העבודה שלו, ככה גם אנחנו וזה דבר שיש בבני הרצליה. אני לא יודע מה יילד יום, אבל אשמח מאוד אם זה יהיה רומן ארוך טווח. בסיטואציה שהמדינה והעולם נמצאים בה היום, אני לא חושב כל כך רחוק קדימה. אני חי את היום, עובד קשה באימונים ומתכונן למשחק הבא. כל השאר יסתדר לבד".

אתה חוגג 33 בקרוב. אתה מרגיש שאתה מתקרב כבר לסוף הקריירה?
"זה עובר בראש, לא אגיד שלא. במיוחד שעברתי כמה פציעות שהאטו אותי בשנים האחרונות. אני גם חושב קצת אחרת, החיים מחוץ לכדורסל משתנים ואני כבר לא רווק אלא איש משפחה עם ילדים. הכל משתנה, גם הגוף וגם החשיבה. תמיד אמרתי לעצמי שאפרוש רק באחד משני המקרים: או בגלל הראש או בגלל הגוף. כל עוד שניהם יישארו בגדר הבריא (צוחק), אני אשאר בכדורסל. הרעב והרצון לנצח ולהתחרות קיימים אצלי ולא נחלשו בכלל. יבוא יום ואצטרך להתמודד עם הפרק והיעד החדש אחרי הכדורסל, אבל זה עוד לא הזמן. אחת 'הבעיות' שלי בקריירה הייתה בקבוצות שלא שיחקתי בהן מספיק. אני עובד קשה כל השבוע באימונים, עושה הכל ורוצה להגיע למשחק ולהיות חלק חשוב. זה בלט מאוד כשחקן צעיר, אבל גם היום קשה לי כשאני לא משחק. להיות בגיל 40 ולתמוך בחבר'ה זה נחמד והכל, אבל זה לא אני. אם אני אחשוב שאין לי מקום מבחינת תרומה למשחק, אני לא חושב שאמשוך רק כדי להגיד שאני עדיין משחק".

מה המטרות שלך לעונה הבאה, אישית וקבוצתית?
"מבחינה אישית, לעשות עונה שתשאיר חותם במועדון. לקלוע, לקחת ריבאונד, להילחם על המגרש – כל מה שצריך. חשוב לי לעשות את השחקנים מסביבי טובים יותר. זו העונה ה-17 שלי ואני מבין שאי אפשר לדעת בשלב הזה, לכל עונה יש את המומנטום שלה, חיובי או שלילי. קבוצה שעולה ליגה קודם כל רוצה להבטיח את ההישארות שלה, אבל אנחנו גם מכוונים לפלייאוף. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה".


צילומים: עודד קרני

בלקנית: בני הרצליה מנצחת את חיפה

בלקנית: בני הרצליה מנצחת את חיפה

29/11/2020
החיזוק הגיע: טרל פארקס מצטרף לבני הרצליה

החיזוק הגיע: טרל פארקס מצטרף לבני הרצליה

22/11/2020
במוצ"ש: הרצליה מגיעה לבית מכבי

במוצ"ש: הרצליה מגיעה לבית מכבי

20/11/2020